הגבלת חופש העיסוק, שלילת פיצויי פיטורים, ושלילת דמי הודעה מוקדמת

ביום 26.4.15 ניתן פסק דין חדש בנושא שבנדון, אשר עולה לעיתים תכופות עם סיום יחסי עובד-מעביד.

1.    בית הדין האזורי לעבודה בת"א (כב' השופט שמואל טננבוים) פסק בסע"ש (ת"א) 34144-09-13 בעניין תביעת עובד לתשלום דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בשל פיטורים שלא כדין, פגיעה בשמו הטוב ועגמת נפש, ובתביעה שכנגד של המעסיקה להשבת פיצויי הפיטורים ששילמה ולפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה.

2.    התובע הועסק ע"י הנתבעת במשך 3 שנים, תחילה כמנהל פיתוח מוצרים, ואח"כ כמנהל השיווק של הנתבעת.

3.    בהסכם העבודה בין הצדדים התחייב התובע שלא לעסוק בכל עבודה אחרת ללא אישור החברה מראש ובכתב, וכן התחייב שלא להעביר מידע של החברה לצד שלישי, ולא להתחרות בה במשך 12 חודשים לאחר סיום עבודתו אצלה.

4.    התובע פוטר לאחר עריכת שימוע, לאור חשדות כי היה מעורב במיזמים שונים ללא קבלת אישור החברה מראש, ומכיוון שעלה החשד כי הוא מבקש להתחרות בעסקי החברה. החברה שילמה לתובע פיצויי פיטורים, אך לא שילמה לא דמי הודעה מוקדמת.

5.    התובע טען כי פוטר שלא כדין ובשל עילות פיקטיביות, וכי אף השימוע היה פיקטיבי וכי גוייס לו מחליף עוד לפני השימוע, ואילו הנתבעת טענה כי התובע חייב בהשבת הפיצויים שקיבל, שכן הפר את התחייבותו שלא להתחרות בנתבעת במשך 12 חודשים ממועד סיום העסקתו אצלה.

6.    נפסק כי לאור ההלכה, לפיה שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ייעשו במקרים קיצוניים ביותר, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המעסיק, הרי שהפרת המשמעת מצדיקה פיטורים ללא הודעה מוקדמת, אך איננה מצדיקה שלילת הפיצויים או הפחתתם. נפסק כי לא הוכח שהתובע עבר עבירת משמעת חמורה, שיש בה להצדיק שלילת/הפחתת פיצויי פיטורים, שכן הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היה שותף להקמת עסק מתחרה וכי נגרמו לה נזקים בשל כך, אלא רק כי התובע היה שותף ל"רעיון" או "מיזם" כלשהו שלא היה קשור דווקא בעסקי הנתבעת.

7.    עם זאת, הוכח כי התובע פעל לקידום האינטרסים האישיים שלו תוך כדי עבודתו בחברה, ועל חשבון שעות עבודתו, ותוך שהוא מנצל את קשריו עם לקוחות וספקים ומשתמש בדוא"ל, מחשב, טיסות וכו' שהועמדו לרשותו ומומנו ע"י החברה. לפיכך, נקבע שהתובע הפר את חובת האמון וחובת תום הלב שלו כלפי הנתבעת, שהינן מוגברות בהיותו עובד בכיר, ולכן מעשיו מצדיקים פיטורים תוך שלילת דמי הודעה מוקדמת. 

8.    בעניין הגבלת חופש העיסוק של התובע לאחר סיום יחסי העבודה, נפסק כי התובע לא נחשף לסודות מסחריים כלשהם, לא עבר הכשרה כלשהי, ולא קיבל תמורה מיוחדת שבגינן יש להגביל את עבודתו.

9.    כן נפסק כי התובע החל לעבוד אצל המעסיק החדש לאחר שפוטר מהנתבעת ובחלוף 9 חודשים מסיום יחסי העבודה. נקבע כי הנתבעת שהינה מקבוצת "יורוקום", הינה אחת החברות המובילות בתחומה, ולכן הגבלת התובע מלעבוד באחת מהחברות המעטות המתחרות בנתבעת במשך 12 חודשים, תהווה פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של התובע, בעיקר לאור החשדות הכבדים נגדו שמנעו ממנו מלשווק עצמו לגופים אחרים בקבוצה.

10.    מאחר ולא הוכח כי התובע עשה שימוש במידע של הנתבעת אצל המעסיק החדש, ומאחר והחל את עבודתו אצל המעסיק החדש 9 חודשים לאחר פיטוריו מהנתבעת, נדחתה התביעה שכנגד לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה והשבת פיצויי הפיטורים ששולמו לתובע.

11.    גם תביעת התובע לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב נדחתה, שכן התובע לא הביא כל ראיה לכך, והדברים נותרו בגדר עדות שמועה בלבד.

12.    המשמעות האופרטיבית של פסה"ד הינה כי במקרים מסויימים ניתן לשלול תשלום דמי הודעה מוקדמת בשל הפרת משמעת שאינה חמורה. כמו כן אין להגביל העסקתו של עובד לתקופה ארוכה, אם לא נפל פגם בהתקשרותו עם המעסיק החדש ובפרט בחלוף זמן ניכר מסיום יחסי העבודה, שכן יש בכך פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק.

13.    עם זאת, במקרים אחרים מצאו בתי הדין לנכון לשלול מעובד גם את פיצויי הפיטורים ואף לחייבו להשיבם כאשר הפיצויים שולמו לאחר שהעובד התפטר מתפקידו, והפר התחייבות מפורשת לא להתחרות במעסיקו לשעבר. לו היתה מוכחת גם בעניין זה תחרות של העובד בעסקי הנתבעת, ייתכן שגם במקרה זה היו נשללים מן העובד אף פיצויי הפיטורים שקיבל.