זכאות להחזר מע"מ ומס קניה בגין חובות אבודים

לא אחת מתעוררת השאלה מה דינם של מיסים ששולמו ע"י נישום לרשויות המס בגין עסקאות שנתקיים בהן כשלון תמורה והפכו לחוב אבוד.
בית המשפט העליון כבר קבע בעבר כי עוסק זכאי להחזר מע"מ ששילם בגין עסקה שתמורתה לא שולמה והחוב הפך לחוב אבוד (ראה ע"א 2112/95 אגף המכס והמע"מ נ. אלקה אחזקות בע"מ פ"ד נג(5), 769 להלן: "הלכת אלקה").

בפסק דין מנחה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעניין  תדמור תעשיות נ. מע"מ באר שבע (השופט יוסף אלון) (להלן: "פס"ד תדמור"), הלך בית המשפט המחוזי כברת דרך נוספת וקבע כי ההלכה שנקבעה בפס"ד אלקה לעניין מס ערך מוסף, כוחה והגיונה יפים גם לעניין השבת מס קניה. בפסק דין זה נקבע כי יצרן טובין זכאי להחזר מס הקניה ששילם בגין טובין שמכר, זאת כאשר תמורת המכירה לא שולמה לו והחוב הפך "לחוב אבוד". 

בהתאם לקביעת בית המשפט, יש לגזור גזירה שווה מהלכת פסה"ד אלקה בעניין זכאותו של עוסק להחזר מע"מ בסיטואציה של חוב אבוד, ולהחילה גם על סיטואציה של החזר מס קניה ששולם. נדגיש כי דברים אלו יפים רק בנסיבותיה של עסקה שתמורתה לא שולמה והפכה לחוב אבוד.

עם זאת קבע בית המשפט כי יש להבחין בין טובין שיובאו לבין טובין שנמכרו. לעניין טובין שיובאו ומס הקניה בגינם שולם – לא תקום הזכות להחזר מס הקניה, אפילו אם לא נמכרו, זאת בשים לב להוראות ס.ק. 27(א)(1) לחוק מס קניה (סחורות ושירותים) תשי"ב-1952. בהקשר זה בית המשפט היה בהחלט ער לאפליה הנוצרת בין "מוכר טובין" לבין "יבואן טובין".

הגם שמדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי אשר טרם אושר ע"י בית המשפט העליון, הרי שלדעתנו ניתן לדרוש כבר כיום מרשויות המס השבת תשלומי מס קניה ששולמו בגין עסקאות שהוכרו כחובות אבודים, בהתאם לאמור לעיל.