סודות מסחריים, אי תחרות, והגבלת חופש העיסוק

ביום 5.12.10 ניתנה פסיקה חדשה בעניין סודות מסחריים של מעביד וזכות המעביד להגבלת חופש העיסוק של עובד לשעבר – סע (ת"א) 44990-11-10  קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ נ' משה יחזקאל.


1.    במקרה הנדון, החל העובד לעבוד בחברת קו מנחה, הפועלת בתחום המידע הפיננסי, ביום 27.5.10.

2.    העובד חתם במסגרת הסכם העבודה שלו כי בתקופת עבודתו ושנתיים לאחר מכן לא יתחרה בחברה באופן כלשהו. בהסכם נאמר במפורש: "תחרות לעניין סעיף זה מתייחסת רק לאתרים כלכליים הפונים לקהל הישראלי כדוגמת גלובס, דה מרקר וכלכליסט".

3.    ביום 31.10.10 הודיע העובד לחברה על התפטרותו ועל כוונתו להתחיל לעבוד בחברת "גלובס", וביום 7.11.10 אכן התחיל לעבוד בחברת "גלובס".

4.    לפיכך, ביקשה החברה צו מניעה כנגד העסקת העובד בחברת "גלובס", וכן ביקשה צו המורה לעובד להעביר לחברה כל מידע מסחרי השייך לה והמצוי ברשות העובד.

5.    בית הדין חזר על ההלכות לפיהן תניה המגבילה את עיסוקו של עובד איננה לגיטימית, אלא אם יוכיח המעביד כי התניה מגנה על "אינטרס לגיטימי" שלו.

6.    ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין צ'ק פוינט קובעת כי אינטרס לגיטימי הינו קיומו של סוד מסחרי, השקעת משאבים מיוחדים בהכשרה מיוחדת, מתן תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק, וכן חובת תום הלב וחובת האמון.

7.    בית הדין קבע כי העובד, שלא עבד לפני כן באתר כלכלי או עסקי דומה, צבר ידע ונסיון בעבודתו בחברת "קו מנחה", וכי נסיון זה הקנה לו את היתרון והיכולת לעבור לחברת "גלובס". כן נקבע כי תיקי הלקוחות שהופקדו בידי העובד, ואשר כללו מידע אודות לקוחות החברה, הינם סוד מסחרי. מידע זה כלל את מחירי השירותים, היקף ההכנסות מאותם לקוחות, פוטנציאל ההכנסות הצפוי, הצעות לקמפיינים עתידיים, וניתוח מקצועי וכלכלי שנעשה ע"י החברה.

8.    בנוסף, קבע בית הדין כי התנהגות העובד היתה נגועה ב"חוסר תום לב קיצוני ובוטה", שכן התחייב במפורש שלא לעבוד בחברת "גלובס", אך בחר להתעלם מהתחייבותו זו. 

9.    נקבע כי העובד נהג בחוסר תום לב לכל אורך הדרך, בכך שחתם על סעיף אי התחרות שלא התכוון לעמוד בו, בכך שצבר נסיון רב אצל החברה וקיבל משכורת גבוהה, בכך שניהל מו"מ עם "גלובס" בעודו עובד בחברה, בכך שהתפטר ללא כל סיבה הקשורה בחברה, בכך שהתעלם ממכתב ההתראה שקיבל מהחברה לאחר שהודיע על כוונתו לעבור ל"גלובס", ובכך שהחל לעבוד ב"גלובס", שהינה מתחרה של החברה, וזאת בניגוד להתחייבותו המפורשת שלא לעשות כן. 

10.    בכך הפר העובד את חובת תום הלב וחובת האמון כלפי החברה. אמנם נקבע כי העובד לא היה בתפקיד ניהולי ובכיר מובהק, שלגביו נפסק כי קיימת חובת אמון מוגברת, אך הוא היה בעמדה בה היה חשוף למידע רגיש וסודי, והפגם בהתנהלותו נעוץ באפשרות לנצל בצורה לא הוגנת את היתרון שיש לו להגיש מטעם "גלובס" הצעה מתחרה ללקוחות "קו מנחה".

11.    בית הדין קבע כי במקרה זה יש לתת דגש מוגבר לחוסר תום הלב של העובד כ"אינטרס לגיטימי", במובן זה שההפרה עצמה מהווה אינטרס לגיטימי המצדיק את הגבלת חופש העיסוק שלו לתקופה מצומצמת.

12.    נקבע כי האיזון הראוי הינו להגביל את עיסוקו של העובד לתקופה קצרה, על מנת שלא ינצל בחוסר תום לב את הקשר האישי שיצר במהלך עבודתו עם לקוחות "קו מנחה", תוך שימוש בכלים ובידע שרכש אצלה. ההגבלה הינה אך ורק ביחס לחברות המתחרות שפורטו בסעיף אי התחרות. מכיון שהעובד עבד בחברה 5 חודשים בלבד, הרי שההגבלה הסבירה הינה לא לשנתיים כאמור בהסכם, אלא לתקופה המיידית שלאחר עזיבתו, דהיינו למשך 3 חודשים.

13.    בנוסף נקבע כי על העובד להחזיר לחברה כל מידע מסחרי סודי ו/או סוד מסחרי אחר השייך לה ואשר מצוי ברשותו.

14.    המשמעות האופרטיבית של פסק הדין הינה כי ניתן במקרים מסויימים למנוע מעובד שנחשף למידע רגיש אצל מעבידו, מעבר מיידי לחברה מתחרה, קרי המעסיק החדש, ובכך למנוע העברת המידע הרגיש למעסיק החדש המתחרה במעסיק הקודם.
לצורך זה יש להחתים את העובד מראש על התחייבות שלא לעבוד בחברה מתחרה, ששמה יופיע במפורש    בסעיף אי התחרות. יש להדגיש כי מגבלה שכזו ניתן יהיה ליישם ביתר קלות בשוק קטן שבו מס' מועט של חברות מתחרות באותו תחום, ולא באופן גורף בשוק שבו מס' החברות העוסקות בתחום זהה הינו רב.