דף הבית >> מאמרים >> נושא: דיני חברות >> סעיף שימור בעלות בטובין – יזהר המוכר

סעיף שימור בעלות בטובין – יזהר המוכר

פסק דין שניתן  ע"י בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בש"א 11875/03  וי אפ ישראל (אפארל) בע"מ נ. המשביר הישן בע"מ בפירוק ואח', כב' השופט אורי גורן) מתייחס למבחנים הרלוונטיים לקביעת תוקפו של סעיף בהסכם מכר טובין,  הקובע כי הבעלות בטובין תעבור לקונה רק לאחר פירעון מלוא התמורה.

עיקרי ההלכה החדשה ומשמעויותיה האופרטיביות יפורטו להלן:

1.    ככלל, עוברת בעלות בטובין לקונה בעת מסירתם, כל עוד לא הוסכם אחרת (סעיף 33 לחוק המכר תשכ"ח-1968).

2.    בפרקטיקה, מרבית העסקאות בין סיטונאים לקמעונאים מתבצעות בתנאי אשראי או בקונסיגנציה.

3.    חברות רבות המוכרות טובין נוהגות לכלול במסגרת תנאי ההזמנה, חשבונית המס או תעודת המשלוח, סעיף הקובע כי הבעלות בטובין תעבור לקונה, רק לאחר פירעון מלוא התמורה (להלן: "סעיף שימור בעלות").

4.    יש מקום ליתן תוקף לסעיף הקובע כי הבעלות בטובין תעבור לקונה, רק לאחר פירעון מלוא התמורה, ככל שיוכח ששני הצדדים הסכימו לדחות את מועד העברת הבעלות עד לפירעון מלוא התמורה אשר תשולם למוכר.

5.    ככלל, ראיה להסכמה הדדית בעניין זה, לא ניתן למצוא בסעיף המצוי בחשבונית המס או בתעודת משלוח אשר בד"כ איננה מהווה "הסכם" הכולל אלמנט של מפגש רצונות.

6.    בהקשר זה, אין משמעות אף לעובדה כי תעודות המשלוח והחשבוניות חתומות ע"י הקונה, אם סעיף שימור הבעלות לא נכלל גם בהזמנה החתומה על ידו.

7.    על מנת לבחון את כוונתם האמיתית של הצדדים, בין המשפט בחן את האמור בתנאי ההזמנה עצמה, הרישום ביחס לבעלות בטובין בספרי הצדדים ואף להיבט הביטוחי (העובדה כי המוכר לא ציין בהסכם כי על הקונה לבטח את הטובין עד למועד התשלום תוך ציון המוכר כמוטב עפ"י הפוליסה).

8.    הרציונאל המשפטי שעמד בבסיס הילכת קולמבו (אשר בוטל בפרשת קידוחי הצפון) , זכה להסבר כי סעיף שימור הבעלות מהווה, הלכה למעשה, עסקת משכון, במסווה של עסקת קונסיגנציה, ולכן חלים על העסקה הוראות סעיפים 1(א) ו-2 לחוק המשכון. עם ביטול הלכת קולמובו, יש מקום לבחון תניה זו לפי עיקרון חופש החוזים.

9.    המשמעות האופרטיבית הינה, כי בכל הזמנת טובין ניתן ואף רצוי, לציין בכיתוב בולט, ע"ג ההזמנה ותעודת המשלוח, כי הבעלות בטובין נשארת בידי הספק גם לאחר האספקה והיא תעבור לקונה רק כנגד תשלום מלוא התמורה. כמו-כן רצוי לקבוע תנאים בנושא האחריות הביטוחית בהתאם לנסיבות העניין. עפ"י פסק הדין הנ"ל וכן עפ"י הלכת המשפט העליון בפרשת קידוחי הצפון, לסעיף זה תהא נפקות משפטית מחייבת, גם אם החברה הקונה תכנס להליכי כינוס או פירוק בטרם יבוצע התשלום. במקרה זה, יהיה הספק רשאי לדרוש לקבל חזרה את הטובין שהוחזקו ע"י הקונה ואשר תמורתם לא שולמה.

10.    בשולי הדברים, יש לזכור כי נותרו עדיין מס' נושאים ללא מענה - העלולים להתעורר בעתיד. כך נותרו מיותמות השאלות בדבר ההשפעה של שיעור תשלום כלשהו אשר שולם ע"י הלקוח בגין הטובין על זכות הבעלות של הספק ובמיוחד, מה דינה של עסקה בה קיים סעיף שימור בעלות והקונה שילם את מרבית המחיר. כך גם לא הוברר די הצורך מעמדה של עסקה אשר תוגדר כ"מכר חוזר" בהיבט של חובת רישום המישכון, כפי שקיימת אי בהירות לגבי הסיטואציות בהן עדיין יקבע, בניגוד לאמור בפסק דין זה, כי עסקה מסויימת הינה עסקת משכון במסווה של עסקת קונסיגנציה המחייבת רישום משכון.

                  




 
מאת: יהונתן כאהן, עו"ד*
תאריך: 27.5.09