דף הבית >> מאמרים >> נושא: מיסוי עקיף מכס, דיני מכס ומס קניה >> כללים ליבואן בהתנהלות מול המכס

כללים ליבואן בהתנהלות מול המכס

אחד הנושאים המרכזיים אשר עלולים לייצר מחלוקת עם מנהל המכס הינו תעריף המכס. 
כל יבואן עלול לגלות יום אחד להפתעתו, וזאת לאחר תקופה ארוכה של יבוא מוצרים מחו"ל, כי המכס מודיע לו כי קיים חוב למכס אשר עליו לפרוע תוך זמן קצר.
במקרים רבים יהיה מדובר בחוב המתייחס לסיווג של טובין המיובאים לישראל. הסכום הנדרש על ידי המכס, והנדרש כ"גירעון" (דרישת חוב), יכול להגיע לסכומים משמעותיים. אז מה עושים כאשר המכס דורש מהיבואן לפתוח את הכיס, בטענה כי הטובין סווגו בפרט הלא נכון?
  
מהי הודעת גירעון?

יבואנים נעזרים בעמילי מכס לצורך העבודה השוטפת, אך למרות זאת יכולה להתעורר מחלוקת עם המכס בנושא סיווג הטובין. 
במידה והמכס סבור כי הסיווג שהוצהר על ידי היבואן במסגרת יבוא שנעשה בעבר, אינו הסיווג הנכון,  המכס שולח ליבואן "הודעת גירעון"  לפיה היבואן מחוייב בהפרשי המס רטרואקטיבית עבור המוצרים אשר יובאו על ידו.
הודעות גירעון מתייחסות במקרים רבים ליבוא של מוצרים שאף יובאו במשך זמן ארוך, כאשר כרעם ביום בהיר, מודיע המכס בהודעה לקונית על קיום חוב בגין מכס או מס קניה בגין מוצרים שעד אז היו פטורים מתשלום המס או ששיעור המס בגינם היה נמוך יותר.
הפער יכול להגיע לסכומים ניכרים, הכל בהתאם לעלות הטובין ואחוז המס הנדרש. כאשר מדובר בגירעון  בסכומים של מאות אלפי ₪,  עבור יבואנים קטנים סכום כזה יכול לסכן את כדאיות היבוא ואפילו את קיומה של החברה היבואנית.
הודעת הגרעון מעמידה את היבואן במצב של חוסר ודאות. יבואנים רבים יוצאים מנקודת הנחה שהודעת הגרעון היא תוצר של תהליך בדיקה מעמיקה על ידי רשויות המכס. אך הנסיון מלמד שלא תמיד כך הדבר.
במקרים רבים כאמור, הגירעון הנדרש נובע מהחלטה מוטעית של המכס בדבר סיווג הטובין, אשר מסווג על ידי המכס בפרט מכס שונה מן הסיווג שנקבע על ידי היבואן ועמיל המכס מטעמו, או מן הסיווג שנקבע בעבר על ידי המכס עצמו. 
קיימים מקרים בהם מוצר מסוים המיובא מחו"ל, יכול להתאים לסיווגים שונים והניסיון מלמד כי המכס, יעדיף תמיד למסות את המוצר בתעריף הגבוה ובהתאם לכך הוא "מתאים" למוצר את הסיווג שבו נקבע שיעור המס הגבוה. במקרים אלה המכס טוען כי הוא סבור שהסיווג שונה ודורש לשלם את ההפרש. לא תמיד המכס עקבי בעמדותיו, ואף לעיתים משנה אותן רטרואקטיבית תוך כדי התהליך,  אולם לא כל היבואנים מוכנים להעמיד למבחן את כוחה של רשות המיסים ולנהל מערכה משפטית מול המכס, בהנחה שהדבר עלול לגרום להפסקת היבוא ואפילו לסגירת העסק.

הערכות לפני יבוא של מוצרים חדשים

לפני הבאת מוצר חדש לישראל על היבואן לבדוק עם היצרן את הסיווג  המוצהר על ידו בפרוספקט ובמסמכי היבוא  ולקבל ממנו כל חומר וחוות דעת בנושא כדי להעבירן לעמיל המכס המקומי. כך יהיו לעמיל המכס יותר כלים לקבל את ההחלטה הנכונה בטרם יסווג את הטובין, ובכך אולי ימנעו מחלוקות בהמשך.
הבנת הסיווג המתאים מצד היצרן, תצמצם במידה רבה מאד את חוסר הודאות ואת הסיכון בקבלת הודעות גירעון בהמשך.


שיטת הסיווג

סיווג טובין מוסדר על ידי השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם. המערכת הזו נקבעת על ידי ארגון המכס העולמי היושב בבריסל. 
סיווג הטובין אמור להיעשות עפ"י ההגדרה המתאימה לו ביותר בצו תעריף המכס ועפ"י יעודו המרכזי של המוצר. עם זאת, הסיווג שנקבע ע"י המכס לא פעם מתעלם מכללים אלה, תוך שהמכס בוחר בסעיף כללי לעומת סעיף פרטני, וכן המכס מתעלם משימושו העיקרי של אותו מוצר. כך לדוגמא, בעבר סיווג המכס מוצר מסויים כטלגרף, רק משום שנשען על הטכנולוגיה של הטלגרף. אבל הטכנולוגיה היא לא המבחן הבלעדי וגם לא העיקרי. באותו מקרה הוכח שהמבחן של המכס היה שרירותי ולא תאם את מהות המוצר.
אתר המכס מעדכן מידי פעם החלטות שונות בנושא סיווג ועמילי המכס אמורים להיות עירניים לכך. יש לעקוב אחר הפרסומים, שכן לעיתים מתפרסמות החלטות שיש בהן להשפיע על תהליך היבוא ותשלום המס.
לא ניתן יהיה לבקש מיצרן שיתאים את הסיווג שבקטלוג לסיווג שתואם את אינטרס היבואן, גם לאור העובדה שישראל מדינה קטנה, וגם מכיוון שיבואנים ממדינות אחרות מקבלים מהיצרן את אותם מסמכים ביחס למוצר.
יש גם לדעת כי יכול להיות מצב שבו מוצר מסוים יזכה לסיווגים שונים במדינות שונות.

תקופת ההתיישנות

במידה ונתקבל גירעון עבור השנים שחלפו, יש לבחון ראשית את תקופת ההתיישנות. יש לדעת כי קיימת תקופת התיישנות לגבי תביעות ביחס לעבר. תקופת ההתיישנות הינה גם לתביעות כנגד המכס וגם לדרישת גרעונות על ידי המכס. תקופת ההתיישנות באה ליצור סוג של שקט תעשייתי כך שהיבואן רשאי להניח  כי המכס לא יעלה דרישה בגין גרעון שנוצר לאחר חלוף תקופת ההתיישנות וגם להפך. 
תקופת ההתיישנות שלגביה המכס יכול להוציא ליבואן הודעת גירעון הינה 5 שנים מהיום שבו נתהווה החסר או היתר. תקופה זו יכולה להיות, במקרים חריגים, גם מעל 5 שנים, אם החסר נובע מידיעה לא נכונה שמסר הנישום למכס או מחמת ידיעה שהוא הסתיר מהמכס והיבואן לא הוכיח כי המעשה או המחדל הנ"ל היו בתום לב.

כיצד תוקפים את החלטת המכס לגבי שינוי הסיווג והודעת הגרעון?

במידה והודעת הגירעון מתייחסת לחוב שלגביו לא חלה תקופת התיישנות, עומדות בפני היבואן מספר אפשרויות:
1. ניהול מו"מ מול המכס בעניין סיווג נכון של הטובין
בהודעת הגרעון נדרש היבואן לשלם את הסכום הנדרש ממנו, תוך 35 יום, אך ניתן לבקש הארכה לצורך מיצוי המו"מ מול המכס.
ניתן לפנות למכס בשני הליכים מקבילים ולנסות לשכנע את המכס (רצוי באמצעות עמיל המכס ובליווי של עו"ד) שהסיווג שנקבע על ידי המכס הינו שגוי, וממילא גם לא עונה על כללי הסיווג לפי 'צו תעריף המכס". 
בתוך פרק הזמן הזה בו מנוהל מו"מ מול המכס, חייב היבואן להיות ער לכך שכל יבוא הטובין שבמחלוקת אשר מתבצע לאחר קבלת הודעת המכס, מחייב אותו לשלם את המס בגין הרשימונים המתייחסים לטובין שבמחלוקת, כ"תשלום אגב מחאה" ולציין זאת מפורשות במעמד התשלום. בגין הרשימונים המושחררים תוך תשלום אגב מחאה, יש ליבואן סד זמן של 3 חודשים להגיש תביעה כספית בהתייחס לכל רשימון כזה, זאת בהתאם לסעיף 154 לפקודת המכס.
במקביל ניתן לבקש הסכמת המכס תוך כדי ניהול המו"מ, להאריך את תקופת ה-3 חודשים הנ"ל, באופן שהמכס לא יטען כי יש לדחות את התביעה בשל חלוף 3 החודשים הקבועים בחוק, הכל עד למועד מוסכם בין הצדדים. אם לא פונים למכס בפניה להאריך את המועד, יש סיכוי ממשי שהתביעה תתיישן, אם הוגשה לאחר 3 חודשים ממועד התשלום בגין הרשימונים שבמחלוקת.

דהיינו, אם היבוא נמשך, לאחר קבלת הודעת הגירעון , על היבואן להיערך מיידית לגבי הסדרת היבוא השוטף שלאחר קבלת ההודעה:
1.    להגיע להסכמה עם המכס ביחס לכך שכל עוד מתנהל מו"מ לגבי הסיווג הנכון, הוא יוכל להשהות את הגשת התביעה מעל 3 חודשים והמכס לא יטען בהמשך שחלה תקופת התיישנות של 3 חודשים.
2.    אם הוא לא מגיע להסכמה כזו הוא חייב כל 3 חודשים מאז שחרורו של כל רשימון להגיש תביעה כספית להחזר אותם כספים ששולמו בגין אותם רשימונים ששולמו אגב מחאה תוך כדי תקופת המחלוקת. חובה על כל יבואן באמצעות עמיל המכס לרשום על כל רשימון (או לציין זאת תוך כדי ביצוע התשלום המקוון) שהוא שולם אגב מחאה, עד למיצוי ההתדיינות בין הצדדים.

ביטול החוב בהתאם לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים – הגנת תום הלב

סעיף 3 מאפשר ביטול הגירעון בהתקיים 3 תנאים: א. שאותו חסר מס לא נבע ממידע לא נכון או הסתרה של מידע על ידי היבואן; ב. שהיבואן לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומו של החסר; ג. שהיבואן מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר.
התהליך נעשה מול הועדה למיסים עקיפים במכס. ניתן לערער על החלטת הועדה בפני הועדה העליונה למיסים עקיפים.
הניסיון מלמד כי המכס בדרך כלל דוחה אפשרות לפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, בטענה כי היבואן מסר מידע לא נכון בתהליך היבוא, ולמרבה הצער פסיקת בתי המשפט לעיתים קרובות תומכת בעמד המכס בעניין זה.

הגשת תביעה לבית משפט

אפשרות שלישית העומדת לרשות היבואן הינה הגשת תביעה לבית משפט, היה והמגעים מול המכס לא צלחו. במסגרת התביעה, ניתן לבקש מבית המשפט שיקבל את עמדת היבואן בשאלת הסיווג הנכון של הטובין שבמחלוקת.
במסגרת זו יש לפרט בכתב התביעה באילו טובין מדובר, כיצד הם פועלים ו/או מהו השימוש העיקרי שלהם. במקרה מסויים סירב המכס לסווג מושבי בטיחות לרכב המיועדים לילדים ככאלה, בטענה כי המושב אינו יחודי לשימוש ברכב, שכן, לטענת המכס, ניתן להניח את המושב גם על רצפת הבית.
ברור כי במקרה זה הטיעון המרכזי היה הפונקציונאליות של הכיסא, שנועד בראש וראשונה לשימוש ברכב, ורק לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט, המכס קיבל את עמדת היבואן בנושא.
במקרים בהם קיימת מורכבות או שאלה בתחומים טכניים לגבי תפקוד המוצר, יש להצטייד בחוות דעת מומחה על מנת לתמוך בטענת היבואן בשאלת הסיווג המתאים.

בנוסף, ניתן לטעון גם בפני בית המשפט לתחולתו של הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. כלומר, יתכן מצב שבו, גם אם טענת הסיווג נדחית,  עדיין ניתן לקבל את הפטור מתשלום המס, אם יוכח כי היבואן  פעל בתום לב ולא גלגל על לקוחותיו את המס בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 3 לחוק, אך כאמור לעיל בתי המשפט הציבו רף נוקשה לצורך קבלת טענה זו .

סיווג טובין במדינות אחרות

לא תמיד המכס מקבל את עמדת היבואן לגבי הסיווג הנכון של המוצר על בסיס הסיווג הקיים במדינה מסויימת, ויכול להיות מצב שבו מוצר מסוים יזכה לסיווגים שונים במדינות שונות.
ניתן לתקוף החלטה של המכס ובמסגרת הטיעונים אף להשוותה עם החלטות במדינות אחרות. 

התדיינות מול המכס
פעמים רבות ליבואנים יש רתיעה מלנהל התדיינות מול המכס, בין היתר מתוך החשש להתעמת עם רשות שלטונית, והכל מתוך הנחה שגויה כי לא ניתן ל"הילחם" במדינה. כמוסבר לעיל, הרתיעה אינה במקומה, שכן במקרים מסוימים ניתן לשכנע את המכס בצדקת טענות היבואן, במקרים אחרים ניתן להגיע לפשרה עם המכס, ואם הדרכים הנ"ל לא מובילות לתוצאות, ניתן תמיד להסתייע בבית המשפט.
יש לזכור כי המכס, כמו כל רשות שלטונית, כפוף לביקורת של בתי המשפט, ובמקרים לא מעטים בתי המשפט פסקו לטובת היבואן. פסקי דין כאלה מפורסמים במאגרי המידע המשפטיים. 

עוה"ד יהונתן כאהן ודפנה כאהן הינם שותפים במשרד יהונתן כאהן, ושות', המתמחה בתחום המסחרי-עסקי ובינלאומי, מיסוי ומיסוי עקיף (מכס ומס קניה).
מאת: יהונתן כאהן, עו"ד*
תאריך: 2015